למה השלב המקדמי מכריע את גורל התיק
בקצרה: הליך יישוב סכסוך הוא שלב מקדמי, וברוב המקרים שלב חובה, לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי. התיק נפתח ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וכולל עד שלוש פגישות מהו"ת.
במקביל חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 יום, שבה הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות זה נגד זה. בתום התקופה, לצד שפתח את ההליך שמורה זכות קדימה של 15 ימים לבחור את הערכאה שבה יתברר הסכסוך. בחירה זו משפיעה ישירות על תוצאות התיק בסוגיות המזונות, הרכוש והגירושין.
מהו הליך יישוב סכסוך
ההליך מוסדר בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, ובתקנות שהותקנו מכוחו בשנת תשע"ו-2016. הרעיון שעומד בבסיסו פשוט: לפני שמשפחה נכנסת לזירה משפטית, ראוי לתת לה הזדמנות אמיתית להגיע להסכמות בדרכי שלום. המחוקק יצא מנקודת הנחה שניהול הליך משפטי מלא אינו תמיד משרת את טובת התא המשפחתי, ובוודאי לא את טובת הילדים.
הליך יישוב הסכסוך מתנהל ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. יחידה זו היא יחידה טיפולית מקצועית, המאוישת בעובדים סוציאליים ובאנשי טיפול, ואינה גוף שיפוטי. תפקידה לסייע לצדדים להתמודד עם המשבר, לבחון אפשרות להסכמות ולצמצם את היקף המחלוקות.
מניסיוננו בליווי תיקי משפחה, השלב הזה נתפס פעמים רבות כפרוצדורה טכנית שיש "לעבור אותה". בפועל, מדובר בשלב שבו נקבעים כללי המשחק להמשך.
מי חייב לפתוח תיק יישוב סכסוך
סעיף 3 לחוק קובע כי צד המבקש להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי נדרש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. החובה חלה על מגוון רחב של עניינים: גירושין, מזונות ילדים ואישה, משמורת והסדרי שהות, חלוקת רכוש ואיזון משאבים.
לצד זאת קיימים חריגים, ובהם:
- הליכים דחופים, כגון בקשה לצו הגנה במקרי אלימות במשפחה.
- הליכים שהמדינה או גורם ציבורי צד להם.
- הליכים בהסכמה, כגון בקשה לאישור הסכם גירושין או הסכם ממון.
- עניינים שאינם נכללים בהגדרת סכסוך משפחתי לפי החוק.
זיהוי מוקדם של השאלה אם המקרה שלכם נופל לגדר החריגים הוא קריטי. פנייה שגויה עלולה לעכב את הטיפול בשבועות יקרים, ולעיתים לגרום לאובדן יתרון דיוני מהותי.
פגישות מהו"ת ותקופת עיכוב ההליכים
לאחר פתיחת התיק מתקיימות עד שלוש פגישות מידע, היכרות ותיאום, המוכרות כפגישות מהו"ת. הפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי דין. בפגישות שלאחריה רשאים הצדדים לבקש את נוכחות עורכי דינם.
במקביל מתחילה תקופת עיכוב הליכים בת 60 יום. במהלכה אין באפשרות הצדדים להגיש תביעות זה נגד זה, למעט סעדים דחופים המנויים בתקנות, כגון מניעת יציאה מהארץ, עיקול זמני להבטחת נכסים או סעד דחוף בעניין קטין.
בפרקטיקה, לא תמיד מספיקות יחידות הסיוע לקיים את שלוש הפגישות בתוך המסגרת המקורית, ולכן הצדדים נדרשים לא אחת לחתום על טופס הסכמה להארכת התקופה. בנוסף, התקנות מאפשרות להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בטופס ייעודי, במצבים חריגים המצדיקים זאת.
מירוץ הסמכויות: מדוע 15 הימים שאחרי מכריעים
זהו החלק שרוב הציבור אינו מודע לו, והוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על תוצאות התיק.
בחלק ניכר מסוגיות המשפחה קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. המחוקק קבע כי בתום תקופת עיכוב ההליכים, לצד שפתח את הבקשה ליישוב סכסוך שמורה זכות קדימה בת 15 ימים להגיש את תביעותיו בערכאה שיבחר. רק אם לא עשה כן, נפתחת הדרך גם בפני הצד השני.
המשמעות המעשית: מי שנערך נכון מראש קובע, הלכה למעשה, את זהות הערכאה שתדון בעניינו. ההבדלים בין הערכאות אינם טכניים, והם עשויים להתבטא בעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
